בני, בן 25, הגיע למרכז הטיפולי מכונס בתחושותיו, אגוצנטרי, חסר יוזמה וחסר ביטחון בקשריו החברתיים. בני נראה אדיש לכאורה לתחושותיהם של חבריו, וכמו כן - מוזנח פיזית וחזותית. בני נתפס כדל ביכולת הנתינה שלו לסביבה ולחבריו לקבוצה. תגובותיו של בני מוכרות בספרות המקצועית כ"רובוטיזציה". בתחושות אלו, כל תחושה או ביטוי רגשי נתפסים כבזבוז אנרגיה נפשית במלחמת ההישרדות האישית אותה חווה בני בחודשים האחרונים בחייו, ולפני כניסתו לגמילה מסמים.
בני הגיע לטיפול כשהוא סובל מאפקט דיכאוני שטרד את שנתו, פגע בתאבונו והביא אותו לתחושות רגשיות קשות של יאוש וחוסר תקווה.
במהלך תהליך איבחונו דיווח בני על מסכת התעללויות פיזיות ונפשיות מתמשכת שעבר בילדותו ע"י הוריו. אימו הייתה צועקת ומכה אותו פיזית, ללא קשר ישיר לנסיבות שהובילו להתנהגותו, כמו גם שהייתה "מסרסת" את כוחות האגו האישיים שלו ואת בטחונו העצמי במסרים ובמילים שהכאיבו לו. האב, להבדיל, חי בניתוק ובריחוק רגשי מבנו. האב, למראית עין, התעלם לחלוטין מצרכיו הרגשיים של בנו. הוא נתפס ע"י בני כדמות חסרת ישע, העומדת מהצד ואינה מתערבת לעזרתו.
באינטייק מפורט שערכנו לבני התברר לנו שלבני יכולות תיפקודיות, אנושיות וחברתיות, גבוהות, שהושגו בעבר. בני אף סיים מסלול צבאי קרבי, ונבחר לחניך מצטיין באחד הקורסים.
במהלך השנים ביטא בני את רגשות הזעם הקשים שבו כלפי פנים, כלפי עצמו, בהרס עצמי ובהאשמה עצמית שבאו לידי ביטוי בשימוש כבד בסמים. (ראה תהליך בתרשים א1.)
בני פיתח עם השנים הערכה לקויה של יכולותיו וביטחונו העצמי, ונשאר תלוי להערכת ביטחונו במקורות חיצוניים.
הצוות היה מעוניין ל"העצים" מחדש את כוחותיו הנפשיים של בני, לחזק את בטחונו העצמי, לחזור איתו למצב בו הגיע בעבר להישגים, ולחברו לקבוצת החברים בטיפול.
בני עוד המשיך לאורך זמן ממושך להחזיק בדעה שהצטיינותו בצבא הייתה מאולצת, וחיפתה והסתירה את בטחונו העצמי הרעוע.
המטפלים הטילו על בני לשמש בתפקיד "חניך תורן" לקבוצה הטיפולית ב"מרחב הטיפולי". בני נקרא לשבץ את סדר העבודה של חבריו לקבוצה בטיפול בבעה"ח, לחלק את חבריו למשימות של עבודה, לציין חוסרים במזון או לדווח על מפגעים במבנה הכלובים.
התפקיד דרש מבני להביא לידי ביטוי את יכולותיו הוורבליות, יכולת המנהיגות שבו, להיות קשוב לחברי
הקבוצה ולהיות איש הקשר של הקבוצה כלפי הצוות המקצועי.
האמון אותו קיבל בני מהצוות המקצועי, הסביבה המאפשרת, והעזרה שקיבל מחבריו לקבוצה, כל אלו עזרו לבני לחזור ולהרגיש תחושות ראשוניות של אדם בעל ערך, שווה בתחושותיו הפנימיות לתחושות המשוב מהזולת. בני למד להשתמש שוב בכוחותיו הנפשיים והאישיותיים.
מנהל המרכז הטיפולי "רוטשילד 2" ומרכז היום העירוני, במנהל לשרותים חברתיים בת"א.
